בביתי, בקליניקה המותאמת לילדים ולהורים בהוד השרון.

בפגישה הראשונה נערך האבחון לילד בו מתקיימת ההכרות עמו, בחינת ההיסטוריה הרפואית שלו ושל משפחתו, יכולותיו המוטוריות, החברתיות, התקשורתיות וכן המערך המשפחתי.

לאחר המפגש הראשון נקבעות מטרות הטיפול בשיתוף עם ההורים המקבלים הסבר מפורט על מצבו של הילד ונבנית תוכנית העבודה לתרגול בבית.

משך הטיפול ותדירותו נקבעים בהתאם למצבו של הילד על פי האבחנה והאבחון. ישנם ילדים אשר יסתפקו בהדרכה חד פעמית ואילו אחרים יזדקקו לסדרה של 12 טיפולים ויותר. תדירות הטיפול יכולה להשתנות על פי קצב ההתקדמות התלוי בחומרת הקושי, בסוג הבעיה הנוירולוגית, התרגול בבית ומידת המוטיבציה של הילד.

ההפניה לפיזיותרפיה ניתנת לרוב על ידי רופא הילדים בקופה או על ידי הרופא ההתפתחותי בטיפת חלב.

ילדים המצויים בקבוצת סיכון לאיחור התפתחותי כפגים או בעלי תסמונות גנטיות מופנים לטיפול או למעקב פיזיותרפיה מיד עם השחרור מבית החולים

הורים רבים פונים ביוזמתם במטרה לקדם את ילדם, אשר לתחושתם מאחר בהשגת אבני הדרך המוטוריות בהשוואה לילדיהם  האחרים ובהשוואה לילדים שמסביב.

מדובר בתינוקת צעירה, שרק התחילה להתיישב. לפעמים זו הישיבה הראשונה שתינוקות מצליחים להגיע אליה כי כך יותר קל להתיישב.

אין סיבה לטפל כבר בשלב זה, רק לעודד אותה לשבת במגוון דרכים לדוגמא: פיסוק, ישיבת כף אל כף, ישיבה צדית (כששתי הרגליים כפופות לאותו צד).

לגבי כיסא האוכל, ברגע שילד יושב זקוף או כמעט זקוף, מומלץ להושיב בכיסא אוכל בזמן הארוחה.

אי הרמת הראש והתנגדות לשכיבה על הבטן היא בעיה נפוצה, במיוחד מאז ההמלצה שתינוקות ישנו על גבם, בגלל הפחד ממות בעריסה. הורים רבים מפחדים להניח את תינוקם על הבטן בחודש הראשון, וכשמנסים להרגיל אותם לשכב על הבטן הם לא רגילים לתנוחה ומסרבים להיות על הבטן.
הדרך היעילה ביותר להרגיל את התינוק לשכב על הבטן היא בהדרגה: להניח אותו מספר פעמים ביום על הבטן (ישר או בשיפוע). לזמנים קצרים ולאט לאט להגדיל את אורך השהייה בתנוחה על הבטן

מצב זה נקרא טורטיקוליס (פיתול בצוואר) המלווה לעיתים רבות  בפלגיוצפליה (השטחת גולגולת) והוא נגרם בגלל העדפת צד ממספר סיבות.

חשוב מאוד לטפל בנושא כשהתינוק עוד קטן. יש לאבחן את התינוק ולבדוק מה הגורמים לחוסר הסימטריה בתנועתיות הצוואר. לאחר מכן, לטפל ולהדריך את ההורים לעבודה בבית עד לקבלת תפקוד סימטרי. לעיתים מצב זה נלווה לבעיות אחרות ולכן כדאי לקבל אבחנה מדויקת.

אחת התופעות הנלוות להנחיה להשכבת  תינוקות על הגב היא הרמת ראש וניסיון לקום "כאילו לישיבה". זה קורה מפאת חוסר הנוחות בשכיבה על הגב ורצון התינוק לראות את העולם בזווית נוחה יותר.

הרמת הראש מהמשטח לכיוון ישיבה אינה מעידה על מוכנות לישיבה, והתנוחה המועדפת והיעילה להתפתות מוטורית היא שכיבה על הבטן בשעות הערות.

ישנם תינוקות אשר מסוגלים לשמור על מנח ישיבה בגיל 6 חודשים, אך הם יתרגלו אליו במהרה, ויעדיפו אותו על פני שכיבה על הבטן. על כן לא מומלץ להושיב לאורך זמן בשלב זה.

הליכה יחפה בריאה מאוד ומומלצת אך לא תמיד מתאימה להליכה ברחוב או בגינה ועשויה לגרום לפציעה בכף הרגל.

בחודש הראשון להליכה עד שהילד מתייצב ומשתמש בהליכה כאמצעי ניידות עיקרי מומלץ שילך יחף מרבית הזמן. בהמשך מומלץ לרכוש נעלים ולשלב בין הליכה יחפה להליכה עם  נעליים. נעלי "טרום  הליכה" ו "צעד ראשון" הן נעליים רכות וגמישות, ויש להתייחס אליהן ככל נעל.   אפשר גם לקנות כל נעל לפי האופנה, הטעם והמחיר, בתנאי שהן רכות גמישות ומספקות תמיכה באזור הקרסול.

טונוס הוא המתח הבסיסי של השריר.  כאשר אומרים שהטונוס הוא נמוך ( היפוטוניה), הכוונה היא שבזמן מנוחה השרירי רפוי יותר ולעיתים ישנו קושי בגיוס סיבי השריר לצורך פעולה בחלל. מצב של טונוס מוגבר (היפרטוניה) מתייחס למצב שבו השריר נמצא במצב של מתח וכיווץ יחסי במנוחה ולעיתים יש קושי בשחרור והרפיה בזמן פעילות.  

במידה והטונוס הנמוך או הגבוה מפריע לתנועה יכול להופיע איחור מוטורי, יציבה לקויה, פאסיביות וילד שנראה לעיתים כחסר יכולת, רצון ומוטיבציה לשחק ולנוע. בטיפול בהיפוטוניה והיפרטוניה מתייחסים לתפקוד – שואפים לשיפור בתפקודו של הילד, ולא בטונוס שלו.

ילוד הנולד לפני תום השבוע ה 37 להיריון נחשב פג. הבעיות שצריך להתמודד עימם קשות יותר ככל שהפג קטן יותר, ותלויות בתפקוד מערכת העצבים המרכזית ובשלות הריאות לקליטה מספקת של חמצן.

לידת פג קטן לפני מועד הלידה, גורמת למשבר במשפחה. בלידת פג נוצר פער עצום בין ציפיות ההורים לתינוק הנולד. הציפייה הטבעית של ההורים היא לתינוק מושלם, גדול ויפה.  

הטיפול בפגים הינו רב מערכתי וכולל טיפול ומעקב התפתחותי בפג ובמערך המשפחתי סביבו תוך התייחסות לקשיים של ההורים, האחים ולעיתים גם הסבים.

מומלץ להיות במעקב ולבצע טיפול משולב של פיזיותרפיה התפתחותית עם וייעוץ והדרכה משפחתית.

הקשיים הנובעים מהפרעת קשב וריכוז גורמים להורים רבים לחוש חוסר אונים, כאב, אשמה, תסכול, כישלון ולעיתים אף תחושה של חוסר מסוגלות הורית.

הפגישות עם הצוות החינוכי, האבחון והמלצותיו, לא פעם מותירים את ההורים בדילמות קשות והתחבטויות: מהו סדר העדיפויות בטיפול בילד? כיצד ניתן לסייע ולקדם אותו? איך מגוננים עליו שלא יישבר? מה לעשות כדי שלא יפתח התנגדות קשה ללמידה או ישקע במצוקה ובחוסר אונים? היכן יש להפגין גמישות ולתת יחס מבין, מקבל ואמפתי, והיכן יש להציב גבולות, לדרוש ואולי אף ללחוץ?

בהדרכת הורים פרטנית ניתנת תמיכה מקצועית ואוזן קשבת בנוגע לקשיים עם הילד, זהו המקום בו מתאפשרת בחינה של מצבים יומיומיים ומתן כלים לפתרונם המותאמים במיוחד למשפחה, תוך ליווי, הנחיה ומשוב של איש מקצוע בתחום.

סגירת תפריט